תקצירי פאנלים והרצאות מרכזיות
יום רביעי 05/11/2025
יום בנושא הזירה האזורית המתחדשת ותכנון עתיד
אולם הסנאט, בניין המנהלה, קריית הר הצופים
10:30-12:00
פאנל "שינויים בזירה האזורית המתחדשת: אנרגיה, אסטרטגיה והסכמי ביטחון"
ד"ר דניאל סובלמן
"ישראל בסביבה אסטרטגית משתנה – מה-07.10 ועד 'עם כלביא'"
תקציר:
מתקפת ה-7 באוקטובר של חמאס נועדה להצית מלחמה אזורית כוללת בין ישראל לבין ציר ההתנגדות ולהביא להשמדת של ישראל. אף שמתקפת חמאס נכשלה, הרי שהיא גבתה מחירים עצומים מישראל וגרמה לאחד העימותים הצבאיים המשמעותיים במזרח התיכון מזה עשורים. במלאת שנתיים למלחמה המתמשכת, הרצאה זו תסביר את התנאים האסטרטגיים וההנחות היסוד שעיצבו את קבלת ההחלטות של חמאס והניעו את הנהגת התנועה להמר על מלחמה כוללת נגד מדינת ישראל החזקה לאין שיעור. כן תדון ההרצאה בהשלכות ארוכות הטווח של המלחמה על הסביבה האסטרטגית של ישראל נוכח המהלומות שהנחיתה ישראל על ציר ההתנגדות, ובכלל זה תבוסת חיזבאללה ומה שמסתמן כהפסדה של איראן במלחמת 12 הימים.
ביוגרפיה:
דניאל סובלמן הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית וחוקר בתכנית המזרח התיכון במרכז בלפר בבית הספר ע״ש קנדי לממשל בהרווארד. תחומי המחקר וההוראה שלו נסובים סביב הרתעה, עימותים א-סימטריים ומזרח תיכון.
ד"ר יובל בנזימן
"האם שיתופי פעולה ביטחוניים יכולים לבוא במקום הסכמים פורמליים?"
תקציר:
לאחר כישלון הניסיונות לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני בסוף המאה הקודמת, והתוצאות הבעייתיות של סדרת המהלכים החד-צדדיים לניהול הסכסוך בתחילת המאה הנוכחית, בשני העשורים האחרונים ישראל שואפת לשפר את יחסיה עם העולם הערבי והמוסלמי ללא תלות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. אך מדינות האזור, גם אלו ששואפות ליצר יציבות אזורית על בסיס אינטרסים משותפים עם ישראל, רואות בהתקדמות לעבר סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני תנאי הכרחי לנרמול היחסים עימן. לאור זאת, בהעדר היכולת לכונן יחסים פורמאליים, נוצרים שיתופי פעולה לא רשמיים בין ישראל לחלקן. אלה כוללים, בין השאר, שיתופי פעולה ביטחוניים לא רשמיים, קשרים בין חברות פרטיות וממשלתיות, הסתמכות על גורם שלישי אשר מאגד תרגילים ביטחוניים משותפים ושיתוף מודיעיני, יצירת שיח של שותפות רעיונית-מדינית לכאורה, ועוד. שיתופי פעולה אלה שבריריים ומועדים להיות מופרים בכל רגע, אך גם יעילים ומתמשכים. קיומם מעורר את השאלה האם בזכותם ישראל יכולה לנהל את הסכסוך באופן שנדמה לה כבטוח יותר ואף לכונן תשתית לקשרים פורמאליים בהמשך, או שהם בפועל משמרים סטטוס-קוו של קיפאון מדיני-אסטרטגי?
ביוגרפיה:
יובל בנזימן הוא מרצה בכיר בתוכנית לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם, באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי המחקר העיקריים שלו כוללים את התפתחות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אופן התנהלותם של משאים ומתנים רשמיים ולא רשמיים, ייצוג סכסוכים בתרבות הישראלית, ואופן מסגור הסכסוך בשיח ציבורי.
פרופ' ליאור הרמן
"הזירה האנרגטית המתחדשת"
תקציר:
המעבר הגלובלי מאנרגיות פוסיליות לאנרגיות מתחדשות משנה לא רק את מבני הכלכלות ותהליכי ייצור האנרגיה, אלא גם את יחסי הכוח הפוליטיים. אם בעבר הנפט והגז עמדו במוקד הדיון, כיום נבנית "זירה אנרגטית מתחדשת" סביב אנרגיה מתחדשת.
במזרח התיכון, אזור המזוהה היסטורית עם אנרגיה פוסילית, מתפתח במהירות מרחב מתחדש: פוטנציאל סולארי גבוה, יוזמות לחיבור רשתות חשמל, ותכניות לייצוא מימן ירוק. אלה מאפשרים מסגרות דיפלומטיות חדשות והזדמנויות לשיתופי פעולה אזוריים. מנגד, סוגיות של שליטה בתשתיות, ריבונות על שטחים ומשאבים, התנגדויות ציבוריות, ותחרות מול אינטרסים חזקים ומבוססים של תעשיות הנפט והגז, מייצרות מוקדי חיכוך ותחרות.
בהקשר זה, הזירה האנרגטית המתחדשת אינה רק תחום טכנולוגי־כלכלי, אלא מרחב פוליטי שבו נבחנים מחדש יחסי הכוח האזוריים. השאלות המרכזיות אינן רק כמה אנרגיה נקיה ניתן לייצר, אלא מי שולט בתשתיות, מי נהנה מהרווחים, ומי נושא בעלויות. המזרח התיכון מהווה מעבדה ייחודית לבחינת האופן שבו מעבר אנרגטי מעצב מחדש סדרים גיאופוליטיים, ולעיתים אף מערער עליהם.
ביוגרפיה:
ליאור הרמן הוא פרופסור חבר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים והמנהל הנכנס של פורום אירופה. מחקריו עוסקים בפוליטיקה של אנרגיה, גיאופוליטיקה ומדיניות אקלים, עם דגש על מזרח הים התיכון. בעבר שימש בתפקידים בכירים במשרד האוצר, יזם והוביל את הצטרפות ישראל ל־OECD.
יו"ר המושב: ד"ר דגנית פייקובסקי, המחלקה ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים.
13:15-14:45
פאנל "מדיניות לאומית בזירה משתנה: ביטחון, תשתיות ודיגיטציה"
איתי מדינה
"ממשבר לתקומה – מבט אסטרטגי על אתגרי הביטחון של מדינת ישראל"
תקציר:
מתקפת ה-7 באוקטובר העמידה את ישראל בפני המשבר הביטחוני הגדול והמורכב בתולדות המדינה. מהמשבר העמוק, ישראל פתחה במערכה רחבה במגוון זירות, תוך נקיטת יוזמה ומיצוי יתרונה האיכותי בשדה הקרב, באופן ובהיקף שלא נראה כמותו בכל מלחמות ישראל, ופתחה צוהר לשינוי עמוק וחיובי להסרת איומי ליבה וליצירת בריתות אזוריות חדשות, מתוך מעמד של עצמה ולעליונות צבאית.
ארה"ב תחת ממשל טראמפ, שבה להיות שחקן מרכזי בזירה, חיובי וחיוני מבחינתה של ישראל. לתמיכה האמריקאית ולחזרתה של ארה"ב למזה"ת, משמעות אסטרטגית עמוקה ישראל, והיא מהווה הזדמנות להשגת הכרעות צבאיות היסטוריות לצד יצירת תנאים רלוונטיים לעיצוב סדר אזורי חדש. לצד ההזדמנות ההיסטורית, אפשר כי מדובר בחלון זמנים מוגבל, אל מול סימן השאלה לגבי דמותו ומדיניותו של הממשל הבא בארה"ב, ויחסו לישראל. אי ודאות זו מחייבת את ישראל להמשך פעולה נחושה בחזיתות הלחימה השונות - בעזה, ביו"ש, בלבנון ובאיראן - ולמיצוי המנוף האמריקאי לצד השבת ההרתעה הישראלית לטובת השלמת הישגים צבאיים ומדיניים באזור, במהלך שנתיים הקרובות.
זו העת להמשך אקטיביזם צבאי ומדיני, לנחישות, לרתימת המשאבים הלאומיים ולהפגת חוסן חברתי - על מנת למכסם את הישגי המערכה עד כה, ולעצב תודעה ניצחון והכרעה ישראלית ברורה בזיכרון האזורי והבינלאומי אל מול נקודת השפל של יום ה-7 באוקטובר 2023.
ביוגרפיה:
בכיר לשעבר במערכת הביטחון. מומחה למזרח-תיכון וטרור אסלאמי אזורי ובינלאומי.
בוגר תואר ראשון מאוניברסיטת תל-אביב, בשפה וספרות ערבית והיסטוריה של המזרח-התיכון.
בוגר תואר שני מאוניברסיטת חיפה, בביטחון לאומי. בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל.
כיום עוסק בפיתוח מנהיגות ציונית, ייעוץ בתחומי מודיעין אסטרטגיה וביטחון, חינוך והרצאות בתחומי ביטחון לאומי.
שחר סולר
"תכנון אזורי בראי השינויים הגיאו-אסטרטגיים"
תקציר:
התוכנית האסטרטגית המרחבית לישראל מתמקדת במספר תחומים. בהיבט האזורי, לצד אתגרים משותפים לישראל ושכנותיה כגון שינויי אקלים, גידול אוכלוסייה והצטופפות – קיימות גם הזדמנויות לשיתופי פעולה. ישראל ממוקמת בצומת גיאוגרפית ייחודית, דבר שמאפשר למנף יתרונות יחסיים, לקידום שיתופי פעולה כלכליים, סביבתיים ותשתיתיים.
התוכנית מזהה "אזורי וצירי הזדמנות" שיכולים להפוך בעתיד למסגרות פעולה אסטרטגיות לחיזוק החוסן הלאומי והאזורי. סוגי ההזדמנויות כוללים: הזדמנויות כלכליות למסחר, תעסוקה ותשתיות משותפות, לקידום תיירות, להתמודדות עם שינויי אקלים, לתשתיות מים, תקשורת ואנרגיה, לקישוריות טובה יותר, לחיזוק קשרים בין קהילות ועוד. תכנון מוקדם, גם בנסיבות ביטחוניות מורכבות, מהווה תנאי למימוש ההזדמנויות כאשר יבשילו התנאים המדיניים. פרק זה מבקש להציב מצפן לתכנון המרחבי בישראל שמביט מעבר לגבולות המדינה, ותורם לחיבור בין שיקולים גיאו־פוליטיים, סביבתיים וכלכליים, כחלק אינטגרלי מהיערכות כוללת לעשורים הקרובים.
ביוגרפיה:
שחר סולר, סמנכ"ל אסטרטגיה במינהל התכנון. מומחה במדיניות ותכנון עירוני־סביבתי. בעל תואר שני בגיאוגרפיה עם התמחות בתכנון עירוני וסביבתי (האוניברסיטה העברית) ותואר שני נוסף במדיניות ציבורית (אוניברסיטת הרווארד). בעל ניסיון בהובלת צוותים ותהליכים אסטרטגיים מורכבים בממשל ובמוסדות התכנון. הוביל בין היתר את הכנת התכנית האסטרטגית המרחבית למדינת ישראל.
ד"ר עמית שיניאק
"מלחמת סייבר? העימות עם איראן, חיזבאללה וחמאס במימד הדיגיטלי"
תקציר:
על רקע הציפיות הלא ממומשות שמלחמה דיגיטלית תחליף את המלחמה הפיזית שאנו חווים בשנתיים האחרונות, הסכסוך המתמשך בין ישראל לציר הנתמך על ידי איראן, הכולל את חמאס, חיזבאללה ואיראן עצמה, אכן התפתח מעבר למעורבות צבאית קונבנציונלית וכלל פעולות סייבר מתוחכמות כזירת לחימה קריטית. הרצאה זו בוחנת את ממדי העימות הרב-ממדי במרחב הסייבר בסכסוך הנוכחי במזרח התיכון, ומנתחת כיצד גורמים מדינתיים ולא מדינתיים עשו שימוש בתשתיות דיגיטליות כדי להשיג יעדיהם. ההרצאה בוחנת את מגוון פעילויות הסייבר, החל מלוחמת מידע וקמפיינים של תעמולה ועד מניפולציה של תקשורת בשעת משבר, תקיפות של תשתיות קריטיות ופעולות איסוף מודיעין. בהרצאה נשאל האם לוחמת סייבר שינתה באופן מהותי את אופיים של סכסוכים במזרח התיכון ואת תרחישי המלחמה האסימטרית
ביוגרפיה:
ד"ר שיניאק הוא חוקר בכיר במרכז ג'יימס ג. שאשא למחקרי אסטרטגיים באוניברסיטה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמקביל משמש כמתאם מדיניות ביטחון הסייבר ומדיניות טכנו-אסטרטגית במשרד הביטחון הישראלי.
בהנחיית פרופ' דני אורבך, היסטוריון צבאי מהחוגים להיסטוריה ולימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
יום חמישי 06/11/2025
יום בנושא חירום ושיקום
אולם הסנאט, בניין המנהלה, קריית הר הצופים
12:00-13:00
פאנל "בין חירום ושיקום: דפוסים בינלאומיים ומקומיים"
ד"ר רננה עטייה
"מודלים בינלאומיים להתמודדות עם חירום – סקירה השוואתית בינלאומית"
תקציר:
ניהול מצבי חירום אזרחי עבר תמורה מהותית בעשורים האחרונים. אם בעבר התמקדו מערכי החירום בעיקר בתגובה צבאית או בסיוע נקודתי לאחר אירוע, כיום מתפתח מרחב מורכב של מוכנות אזרחית המשלב היבטים טכנולוגיים, חברתיים וארגוניים. בישראל, על אף הניסיון הרב בהתמודדות עם איומים ביטחוניים, חסרה מערכת חירום אזרחית לאומית סדורה – צורך אשר הולך ומתחדד לנוכח אתגרים כגון אסונות טבע ומגפות.
ביוגרפיה:
ד"ר רננה עטייה היא עמיתת פוסט-דוקטורט במרכז שאשא באוניברסיטה העברית בירושלים. היא בעלת תואר דוקטור מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, המתמחה בממשק שבין תקשורת ויחסים בין קבוצות בעידן הדיגיטלי. המחקר הנוכחי שלה בוחן כיצד מבנים ממשלתיים שונים מנהלים אסונות ומתכוננים אליהם בארצות הברית, איטליה, יפן, גרמניה וצרפת.
רעות שפריר
"מוכנות אזרחית מבוזרת במהלך מלחמת חרבות ברזל"
תקציר:
מחקר זה בוחן את השינויים שחלו בדפוסי פינוי האזרחים בישראל באמצעות השוואה בין שני מקרי בוחן: מלחמת לבנון השנייה (2006) ומלחמת 'חרבות ברזל' (2023).
בעוד שהפינוי במלחמת לבנון השנייה היה ברובו עצמאי וספונטני, הפינוי במלחמת 'חרבות ברזל' התבסס על תכניות חירום רשמיות, אך בשני המקרים נחשפו פערים בהיערכות ובמוכנות לאור הלחימה הממושכת.
בהתבסס על עבודת שדה אנתרופולוגית, הכוללת ראיונות וניתוח מסמכים, המחקר בוחן כיצד אזרחים הגיבו למצבי חירום, ואת האופן שבו מאמצים אזרחיים תמכו או השלימו תוכניות חירום רשמיות. המחקר מציג את המושג "היערכות אזרחית מבוזרת לחירום" כדי לתאר תגובות אזרחיות א-פורמליות אך מאורגנות, דוגמת כיתות הכוננות והצח"י, שהתבססו על פרקטיקות בעלות מאפיינים צבאיים במהלך מצב החירום. גורמים אזרחיים אלה אימצו תפיסות ופרקטיקות ביטחוניות בעודם ממלאים את מקום המדינה בהיעדרה.
המחקר תורם לאנתרופולוגיה של המוכנות באמצעות ניתוח האופן שבו קהילות באזורי גבול המאופיינים בכרוניקה של עימותים ומשברים ביטחוניים פועלות בזמן חירום, ומעלה שאלות רחבות יותר בנוגע לתפיסות ולפרקטיקות מוכנות לחירום.
ביוגרפיה:
רעות שפריר היא דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת המחקר שלה עוסקת בפינוי אוכלוסייה כפרקטיקת מוכנות למצבי חירום בישראל. כמו כן, רעות היא עמיתת דוקטורט במרכז ג'יימס שאשא ללימודים אסטרטגיים (SCSS) וב- Triangle Institute for Security Studies (TISS) בצפון קרוליינה.
ד"ר איריס פוסקלינסקי,
"דפוסי שיקום קהילתי ביישובי הצפון"
תקציר:
מחקר זה בוחן דפוסי שיקום קהילתי ביישובי הצפון לאחר מלחמת חרבות ברזל, תוך התמקדות בקשר שבין מאפיינים יישוביים - חברתיים, מבניים ומקומיים - לבין תהליכי ההתמודדות, ההתאוששות והבנייה מחדש. המחקר מציע מסגרת אנליטית להבחנה בין חוסן, התאוששות ושיקום, ומבקש לקדם פיתוח תאורטי ומושגי לשדה השיקום הקהילתי.
באמצעות מתודולוגיה אתנוגרפית, מתבצעת עבודת שדה בזמן אמת בקיבוצים, ביישובים קהילתיים ובמושבים בעלי אופי מגוון, כאלה שפונו ואחרים שנותרו בחזית. שילוב של ראיונות, תצפיות וניתוח חומרים טקסטואליים מאפשר הבנה מעמיקה של החוויה הקהילתית.
ממצאי המחקר יתרמו לאפיון טיפוסי שיקום בישראל, לגיבוש הבחנות מושגיות, ולזיהוי תנאים המקדמים או מעכבים שיקום. המחקר יציע תובנות יישומיות לפיתוח מענים מותאמים שיחזקו את ההון החברתי, תחושת המסוגלות וההיערכות הקהילתית במצבי חירום.
ביוגרפיה:
ד"ר יגאל דוד, אביגיל ריינר וליה כוכבי,
"אסטרטגיות שיקום בעיצוב רב-תחומי בפרויקט מחקר משותף של המרקחה ושנקר"
תקציר:
האם ניתן לזהות בישראל מגמה עכשווית של העברת האחריות להתמודדות עם אתגרים לאומיים מהממסד אל המגזר השלישי? שאלה זו עומדת במרכז המחקר, המתבסס על פרויקט "מרקחה 2025" בשנקר, שבו השתתפו כ־800 סטודנטיות וסטודנטים מהפקולטות לעיצוב והנדסה. במשך ארבעה ימים אינטנסיביים פיתחו כ־100 צוותים פתרונות רב־תחומיים לארגונים המתמודדים עם אתגרי שיקום, בנייה וצמיחה בישראל שלאחר 7 באוקטובר, בהם: איכילוב, נט"ל, הג’וינט, יישובי העוטף והצפון ועיריית תל־אביב. המחקר משלב ניתוח שאלונים, בחינת הפרויקטים שפותחו וסקירת מקרי מבחן בעולם. הממצאים מראים כי הצעירים תופסים את הפתרונות ככאלה המעוצבים ליצירת "נורמלי חדש" המאפשרים תנאים לצמיחה, חוסן והתחדשות. עם זאת, למרות מורכבותם, האחריות ליישום נתפסה כנתונה בידי קהילות אזרחיות, יוזמות חברתיות וארגוני מגזר שלישי, ולא בידי הממסד. לאור ממצאים אלו, נשאל: האם אנו עדים לשינוי תודעתי, במסגרתו צעירים בישראל חדלו לראות במדינה ברירת מחדל לפתרון משברים לאומיים? ומדוע הצעירים נוטים להסיר ממוסדות המדינה אחריות ולהמירם בקהילות אזרחיות הנשענות על סולידריות חברתית?
ביוגרפיות:
ד"ר יגאל דוד הוא חבר סגל בכיר בביה"ס להנדסת תעשייה וניהול בשנקר, מייסד ומנהל משותף של מרכז המחקר Design Factory Shenkar שמקדם עבודה בינתחומית של הנדסה ועיצוב יחד עם עוד 40 מרכזים אוניברסיטאיים אחרים ברחבי העולם, ועומד כיום בראש המסלול לתואר שני בעיצוב למהנדסים בשנקר.
ליה כוכבי היא אדריכלית וחוקרת, בוגרת בצלאל ותואר שני בלימודי תרבות מהאוניברסיטה העברית בהצטיינות. עוסקת באדריכלות ובתהליכי עיצוב מתוך מבט תרבותי-ביקורתי, תוך בחינה של הזיקות בין מרחב, זיכרון וזהות בהקשרים פוליטיים וחברתיים. עבודתה משלבת בין פרקטיקה תכנונית לבין מחקר אוצרותי ופעולה בזירה הדיגיטלית, בתערוכות מוזיאליות ופרויקטים אקדמיים ועירוניים.
אביגיל ריינר היא אשת סגל בשנקר, מרצה במחלקה לתקשורת חזותית, הפקולטה לעיצוב ועד לא מזמן ניהלה את תחום העיצוב ברשות מחקר, שנקר. בעלת תואר ראשון מבצלאל ותואר שני במחקר התרבות, מאוניברסיטת תל אביב.
מתדיין: פרופ' ג'וני גל, בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים, וראש התוכנית לרווחה במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
14:00-15:00
הרצאה מרכזית "בלתי נראה אך הכרחי: תפקיד ההון החברתי בתהליכי התאוששות ושיקום"
פרופ' דניאל אולדריך
תקציר:
רוב תהליכי המדיניות מתמקדים בתפקידם של תשתיות פיזיות - מבנים שנועדו לצמצם את השפעתם של זעזועים ואסונות כגון הצפות, טרור ופשיעה. אולם גוף ידע הולך וגדל מצביע על כך שההון החברתי - הקשרים המחברים בינינו - והתשתיות החברתיות - אותם מקומות ומרחבים המייצרים ושומרים על קשרים אלו, כגון ספריות, פארקים ופאבים - עשויים להיות בעלי פוטנציאל רב יותר להפחית את השפעת האירועים הללו. תוך שימוש בראיות איכותניות וכמותיות ממקרים ברחבי העולם, אולדריך קורא לנו להעריך מחדש כיצד תחום צנוע ולעיתים לא מוערך דיו זה, של הון ותשתית חברתית, צריך לעמוד במרכז כשאנו מתמודדים עם בעיות סבוכות.
ביוגרפיה:
פרופ' דניאל אולדריך הוא פרופסור ע"ש הדיקן לחוסן באוניברסיטת נורת'איסטרן, מנהל תוכנית לימודי החוסן ומנהל-שותף של המכון הגלובלי לחוסן. חוקר עטור פרסים, מחבר חמישה ספרים ויותר מ־110 מאמרים, מחקריו הממומנים ברחבי העולם עוסקים בהון חברתי, מדיניות והתמודדות עם אסונות.
15:30-16:30
פאנל "פרקטיקה ומדיניות: בין חירום ושיקום"
תא"ל במיל' בצלאל טרייבר
"מדיניות היערכות לחירום אזרחי"
תקציר:
האירועים הגדולים בישראל בשנים האחרונות - ובהם מגפת הקורונה, מבצע "חרבות ברזל" ו"עם כלביא" - הדגישו את הצורך הדחוף בהקמת מערכת ניהול לאומית בעלת סמכות ויכולות מובהקות. מערכת זו חיונית לניהול מערכות מורכבות ולהבטחת שירותים קריטיים במרחב האזרחי בזמן חירום ובשגרה. אף שכבר ב-1949 יזם דוד בן-גוריון מהלך להקמת מערכת כזו, ומאז ננקטו צעדים נוספים, לישראל אין עדיין מנגנון ניהול מוסדר וברור לניהול אזרחי בעת חירום. על בסיס עבודת מרכז שאשא, דו"חות מבקר המדינה וראיונות עם בעלי תפקידים בעבר ובהווה, נבחנו ארבעה צירים מרכזיים: אזרחי-צבאי, שגרה-חירום, שלטון מרכזי-מקומי, ומדיניות-ביצוע. מהממצאים עלה הצורך בהקמת ארגון ניהול לאומי עצמאי ובעל מעמד ברור, המשולב בפעילות ראש הממשלה, ומצויד ביכולות תקציביות ותפעוליות נרחבות, שיפעל הן בשגרה והן בחירום כזרוע ניהול ותפעול ייעודית של הממשלה.
ביוגרפיה:
תא"ל (במיל') בעל ניסיון עשיר בניהול, תכנון והיערכות לחירום. כיהן כראש רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון (2014-2018), ראש אגף מבצעים ונכסים וראש מטה כבאות והצלה. שילב ראייה אסטרטגית ותפעולית רחבה, וכיום מרצה לגופי חירום ולאקדמיה, תוך העברת תובנות מניסיונו הניהולי.
שירה גולדברג
"הקשר בין חירום ושיקום"
תקציר:
בישראל קיימת מודעות ומיומנות רבת שנים לחירום, אך אירועי ה-7 באוקטובר הביאו למודעות הציבורית את הצורך בשיקום. עם הצורך, הגיעו שאלות בנוגע לפרופסיה של השיקום: מי אחראי על היום שאחרי, מתי נדרש לשקם, האם נכון לגבש מנגנונים להתמודדות קבועה לשיקום או שכל אירוע שונה.
ביוגרפיה:
שירה גולדברג, מנהלת אגף מדיניות תכנון מוניציפלי במשרד הפנים, ואחראית בין היתר על סוגיות מבניות בשלטון המקומי וגיבוש מדיניות לתמיכה ברשויות צומחות. בתפקידה הקודם, הייתה אחראית על ניהול פרויקטים לאומיים במשרד ראש הממשלה, והובילה יוזמות אסטרטגיות כמו כתיבת הדו"ח לשיקום ארוך טווח לאחר אסונות, הקמת מנהלת תקומה ועוד. בעלת תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית ותואר ראשון במדעי הרוח, לימודי יהדות ופילוסופיה מהמרכז האקדמי שלם.
לימור מוסייל
"עיצוב מדיניות במציאות משברית מתמשכת- השרות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והביטחון החברתי בחרבות ברזל"
תקציר:
ההרצאה תציג את תהליכי עיצוב המדיניות של השרות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה במציאות המשבר המתמשכת מאז ה-7 באוקטובר – מלחמת "חרבות ברזל" והשינויים שחלו בעקבות התמודדות עם אתגרים חסרי תקדים בעוצמה ובהיקף: המשבר הקשה הוביל לפיצול ופליטות קהילות, אובדן ושכול חסרי תקדים, ונזק עמוק למרקם החברתי, הכלכלי והקהילתי.
במסגרת ההרצאה אסקור את תפיסת הפעולה והמהלכים המרכזים והמענים שפיתח השרות לאורך ציר הזמן: מיפוי מתמשך של המציאות המשתנה והשלכות המלחמה בהיבטים הכלכלי חברתי מרחבי קהילתי; פיתוח מענים חדשים , ומיקוד מחודש בתהליכי החלמה ושיקום קהילתיים; בניית מסגרת שיקום רב-מערכתית; הרחבה והתאמה של תשתיות קיימות; פיתוח ידע ופרקטיקות חדשות; וחיזוק ההון האנושי באמצעות הכשרה מותאמת הקשר עבור עובדים סוציאליים קהילתיים.
ההרצאה תאיר זרקור על השלכות מצב חירום מתמשך על עיצוב מדיניות, על ההזדמנויות והאתגרים שבו, על מנהיגות מקצועית וקבלת החלטות במציאות של אי ודאות מתמשכת. בנוסף תדגיש את החשיבות שבהשקעה בקהילות ובתשתיות קהילתיות פעילות וכשירות כחלק מהיסודות לחוסן חברתי בר-קיימא במציאות תנודתית ומשברית.
ביוגרפיה:
מנהלת השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה, בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במדיניות ציבורית. בעלת ניסיון ניהולי ומקצועי של 27 שנים בתחום העבודה הסוציאלית הקהילתית, עם התמחות בהובלת תהליכי רוחב ארציים אסטרטגים, פיתוח ניהול והפעלה של תכניות קהילתיות וחברתיות לחיזוק החוסן הכלכלי קהילתי וקדום תהליכי עיצוב ושינוי מדיניות. מאמינה בשותפויות, חיבוריות ועבודה בינתחומית כמפתח להתמודדות מיטבית עם אתגרים חברתיים מורכבים ומצבי משבר וחרום. נשואה, אמא ל-2 מראשון לציון.
בהנחיית ד"ר איריס פוסקלינסקי, פוסט-דוקטורנטית במרכז ג'יימס ג. שאשא למחקרים אסטרטגיים, האוניברסיטה העברית בירושלים.
מציגים במושב הפוסטרים
גברת לירן פיינרו שוסיוב, בית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל, האוניברסיטה העברית בירושלים
"תהליכי מדיניות של המצאות משבשות"
לירן פיינרו שוסיוב חוקרת המצאות משבשות מדיניות בביוטכנולוגיה. היא בעלת תואר MBA באסטרטגיה ויזמות (בהצטיינות יתרה) ותואר BSc בכימיה. לירן זכתה במלגות הצטיינות רבות, ביניהן מלגת נשיא לתלמידי מחקר מצטיינים ופרס הרקטור של האוניברסיטה העברית. ניסיונה המקצועי כולל תפקידי מחקר והוראה, לצד תפקידי ניהול חדשנות והערכת השפעה.
עו״ד מיכאל סיארה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
"ארגזי חול רגולטוריים לבינה מלאכותית? פינטק כמקרה בוחן"
עו״ד מיכאל סיארה הוא דוקטורנט למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה ברגולציה של בינה מלאכותית (AI), בהנחיית פרופ’ יובל שני ופרופ׳ דוד לוי-פאור. מחקר הדוקטורט שלו מתמקד במתווכים רגולטוריים ובארגזי חול רגולטוריים ככלי לממשל של בינה מלאכותית, ומשלב פרספקטיבות מתיאוריה של רגולציה וזכויות אדם. הוא בעל תואר ראשון במשפטים ויחב״ל ותואר שני במשפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית.
מעבר לתרומתו לאקדמיה ולמערכת המשפט, מיכאל היה חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שם בחן את השפעת הבינה המלאכותית על חברות מוחלשות, וכתב ספר שעומד לראות אור בנושא זה (בשותפות עם ד״ר תהילה אלטשולר). בשירות הצבאי הוא שירת במתאם פעולות הממשלה בשטחים, שם הוביל יוזמות דיפלומטיות והומניטריות. נוסף על כך, הוא חבר הנהלת הקהילה האיטלקית בישראל (חברת יהודי איטליה ע״ר) וחבר באגודת החוקרים והמדענים האיטלקים בישראל (AISSI).
אלי קראוס, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
"סקירה של גישות פסיכודינמיות וקוגניטיביות-התנהגותיות לפוסט טראומה"
אלי קראוס סיים בהצטיינות את התואר הראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, וכעת לומד לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת התזה שלו מתבצעת במעבדה לטיפול ובריאות הנפש של פרופ’ יונתן הפרט, והוא עובד במרכז להחלמה מטראומה באוניברסיטה העברית. הוא מבצע את הפרקטיקום ב"מעון ירושלים", מרכז לטיפול יום אינטנסיבי.
יובל פלג, המחלקה ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים
"התפקיד של 'דיפלומטיה חשאית' במדיניות החוץ הישראלית"
יובל פלג הוא דוקטורנט באוניברסיטה העברית במחלקה ליחסים בינלאומיים, חוקר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגיית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב ועמית דוקטורט במרכז שאשא ללימודים אסטרטגיים ובמרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב, ומדינת ישראל באוניברסיטה העברית.
ד”ר רחל סויסה, בית הספר למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה
"אתגר החירום ההיברידי והשיקום המניעתי"
ד"ר רחל סוויסה היא עמיתת הוראה בבית הספר למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה. תחומי המחקר שלה כוללים לימודים בין-תחומיים ורב-תחומיים בתחום הביטחון; אסטרטגיה וקבלת החלטות. תחומי ההוראה והמחקר שלה כוללים היבטים התנהגותיים בניהול אסונות; זכויות אדם, טכנולוגיה וביטחון; לימודי ביטחון ואג'נדה מחקרית של האיחוד האירופי. ד"ר סוויסה עסקה במספר פעילויות באיחוד האירופי כמומחית להערכת מדיניות - פרלמנט האיחוד האירופי, כגון מעריכה מומחית - תוכנית המחקר Horizon 2020 של האיחוד האירופי; DJ-JUSTICE.
תירא-אל כהן, מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות
"מודל קדמה – צרכים ומענים בפיתוח חוסן קהילתי ביישובי הגבול של מדינת ישראל"
תירא־אל כהן היא חוקרת דוקטורט במכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות בתחומי החוסן הקהילתי ביישובים בגבולות המדינה, בעלת תואר שני בתכנית המצטיינים למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובעלת תואר ראשון בתכנית המצטיינים למדעי הרוח והאמנויות באוניברסיטת תל אביב. בנוסף, היא מחזיקה בדיפלומה בעיתונאות מאוניברסיטת תל אביב ובדיפלומה במדינאות, זהות והנהגה ממרכז מדינאות יהודית בירושלים.
מייסדת ונשיאה של קדמה, עמותה ישראלית הפועלת לחיזוק קהילות הגבול של ישראל, אותה ייסדה תירא-אל כשהייתה רק בת 19, במהלך השירות הלאומי. כבת למשפחה של יהודים צרפתים שעלו לארץ בשנות ה־80, היא ממשיכה את חיבור משפחתה לערכי הציונות באמצעות העמקת וחיזוק הקשר בין אזרחי ישראל לבין האזורים האסטרטגיים ביותר לאורך גבולות המדינה.
תירא־אל נבחרה לרשימת "30 מתחת ל־30" של מגזין Forbes, וכן זכתה בתואר "גיבורת השנה" מטעם קשת 12. נשואה לעידן טריק, ולהם שני ילדים.
ד"ר יגאל דוד, ביה"ס להנדסת תעשייה וניהול, הפקולטה להנדסה, שנקר; אדריכלית ליה כוכבי ואביגיל ריינר, שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות
"שיקום ובניה מחדש בישראל 2025 מבעד עיניהם של סטודנטיות וסטודנטים לעיצוב והנדסה במסגרת פרויקט "מרקחה" בשנקר"
ד"ר יגאל דוד הוא חבר סגל בכיר בביה"ס להנדסת תעשייה וניהול בשנקר, מייסד ומנהל משותף של מרכז המחקר Design Factory Shenkar שמקדם עבודה בינתחומית של הנדסה ועיצוב יחד עם עוד 40 מרכזים אוניברסיטאיים אחרים ברחבי העולם, ועומד כיום בראש המסלול לתואר שני בעיצוב למהנדסים בשנקר.
ליה כוכבי היא אדריכלית וחוקרת, בוגרת בצלאל ותואר שני בלימודי תרבות מהאוניברסיטה העברית בהצטיינות. עוסקת באדריכלות ובתהליכי עיצוב מתוך מבט תרבותי-ביקורתי, תוך בחינה של הזיקות בין מרחב, זיכרון וזהות בהקשרים פוליטיים וחברתיים. עבודתה משלבת בין פרקטיקה תכנונית לבין מחקר אוצרותי ופעולה בזירה הדיגיטלית, בתערוכות מוזיאליות ופרויקטים אקדמיים ועירוניים.
אביגיל ריינר היא אשת סגל בשנקר, מרצה במחלקה לתקשורת חזותית, הפקולטה לעיצוב ועד לא מזמן ניהלה את תחום העיצוב ברשות מחקר, שנקר. בעלת תואר ראשון מבצלאל ותואר שני במחקר התרבות, מאוניברסיטת תל אביב.